רשלנות רפואית בישראל – ביקורת מבית ומחוץ

הועדה הממשלתית לבדיקת האחריות לפגיעה בטיפולים רפואיים, בראשותו של השופט גבריאל קלינג, קבעה כי רוב התביעות לפיצוי בגין נזקים שנגרמים על-ידי טיפולים רפואיים, המוגשות על-ידי עורך דין רשלנות רפואית, הינן מכוחה של עוולת הרשלנות, המעוגנת בפקודת הנזיקין.
    
על עורך דין רשלנות רפואית התובע פיצויים בשם מרשו, אשר נפגע במסגרת טיפול רפואי, להוכיח בתביעתו על פי עוולת הרשלנות מספר גורמים: החבות שגרמה לנזק, הקשר הסיבתי שבין אותה חבות לבין הנזק הנתבע ובנוסף את שיעורי הנזק – הן הממוני והן הלא ממוני.

           

ההסבר לכך שעורך דין רשלנות רפואית נוטה להשתמש בתביעות הרשלנות הרפואית בעוולת הרשלנות הוא גמישותה של העוולה, ההיקף הנרחב שלה והעובדה שניתן להחיל אותה על מרבית מקרי הרשלנות הרפואית. יש הסוברים כי כתוצאה מהשימוש הנרחב, נוצר בישראל מצב של "רפואה מתגוננת". כלומר, התומכים בדעה זו גורסים כי בשל ענן התביעות המרחף מעל ראשם, נמנעים הרופאים מנטילת סיכונים, תוך שהם מבצעים בדיקות בלתי נחוצות, אשר לעיתים פוגעות במטופל. הפתרון המוצע על ידי אלו המחזיקים בדעה זו, הינה לשנות את האופן שבו ניתן לתבוע פיצוי בגין רשלנות רפואית, קרי להקים מנגנון אשר ישמש כלי להגשת תביעות רשלנות רפואית.
               

הדעה המקובלת יותר הינה שונה בתכלית. בחינה מדוקדקת של תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות לבתי המשפט מראה כי בפועל, רוב התביעות צולחות כי אכן נעשתה טעות אנוש שגרמה לנזק למטופל. בנוסף, ידוע כי עורך דין רשלנות רפואית, העוסק בניהול תביעות אלו, חווה לא פעם קושי רב בהשגת האינפורמציה הרפואית הרלוונטית לאירוע הנזק ובחסר עובדתי רב ברשומות הרפואיות שמתעדות את הטיפול הרפואי במרשו.
         
                               בקרו בעמוד החברים של פורטל רשלנות רפואית ב -  + google 
            

עובדה נוספת המערימה קושי על עורך דין רשלנות רפואית בהוכחת עוולת הרשלנות היא הבעייתיות בהשגת חוות דעת שתעיד כי קיים קשר סיבתי בין ההתנהגות הרפואית הרשלנית והנזק. לא למותר לציין כי הבעייתיות בהשגת חוות דעת זו מתגלמת גם בעלות הכספית הגבוהה שבהשגת חוות דעת זו.
            

לא יכול להיות ספק כי ניהול תביעת רשלנות רפואית על ידי עורך דין רשלנות רפואית דורש מיומנות רבה ואין להטיל דופי ברמת הקושי הטמונה בהוכחת עוולת הרשלנות ונסיבותיה, כמפורט לעיל. המסקנה היחידה המתבקשת הינה כי גם אם אכן קיימת תופעה של רפואה מתגוננת, הרי ששינוי הדרך שבה רשאי הניזוק לתבוע פיצויים במסגרת תביעת רשלנות רפואית היא לא הפיתרון האופטימאלי. רחוק מכך.
          

הסטנדרט הרפואי מוכתב על ידי הביקורת החיצוניות והפנימית המופעלות על המוסדות הרפואיים. הביקורת הפנימית היא מערך הבקרה שמפעיל המוסד הרפואי הספציפי בין כותליו ואשר במסגרתו הוא מפיק לקחים מטעויות העבר ומנסה לשדרג את המערכת הפנימית, כך שטעויות מסוג דא לא יחזרו עוד. הביקורת החיצונית המשמעותית ביותר על ההתנהגות הרפואית היא מערכת בתי המשפט.
        
                                 כל מה שרציתם לדעת על תביעות רשלנות רפואית בדקה וחצי
            

מן הראוי כי המצדדים בצמצום הביקורת החיצונית, באמצעות הגבלה או שינוי של הכלי המשפטי הנפוץ להגשת תביעות על ידי עורך דין רשלנות רפואית, כאמור לעיל, יפנו את פעילותם ומאמציהם לשיפור הביקורת הפנימית הרעועה וינסו לשדרגה, וזאת במקום לערער את הביקורת החיצונית, שכן היא קרש ההצלה היחיד שמחזיק את הסטנדרט הרפואי מעל פני המים.