כאשר נכנס אדם לחדר הניתוחים, החשש העיקרי שלו הינו כי הניתוח יסתבך בשל גורמים שאינם תלויים ברופאים המנתחים. במקרה של המטופלת נשוא כתבה זו, נכנסה המטופלת לחדר הניתוחים כשהיא סובלת מכאבים בגבה בעקבות בעיות בעמוד השידרה ויצאה ממנו כשהיא סובלת משיתוק ברוב חלקי גופה.
על פי תיאור העובדות המפורט בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי המטופלת לבית המשפט המחוזי בחיפה, עולה כי זיהום שהתרחש בעמוד השידרה שלה במהלך הניתוח הוא זה שהוביל לשיתוקה. בית החולים הנתבע הכחיש את כל הטענות שהעלתה התובעת וטוען כי הטיפול שניתן לה היה מיומן וסביר וכי כל האבחנות שנעשו לה היו מדויקות. עוד נטען בכתב ההגנה כי הניתוח בוצע בתובעת רק לאחר שנתקבלה הסכמתה מדעת וכי היווצרות הזיהום בניתוחים מסוג דא היא תופעה שעלולה לקרות, ללא כל קשר להתנהלות הצוות המנתח.
מניתוח העובדות וחוות הדעת שהוגשו לפיתחו של בית המשפט, נקבע כי השאלה העיקרית העומדת במחלוקת בין הצדדים הינה האם הסכמת התובעת לביצוע הניתוח הייתה הסכמה מדעת או שמא עסקינן במקרה של רשלנות רפואית הבא לידי ביטוי בביצוע טיפול פולשני במטופל ללא קבלת הסכמתו. לטענת התובעת, לא נאמר לה עובר לעריכת הניתוח כי האבחנה של הרופאים באשר למצבה היא אינה סופית וכי ישנו חשש שמדובר בגידול בעמוד השידרה אשר גורם לכאבים מהם הם סובלת.
לדידה, לו היה הצוות הרפואי מפרט בפניה את כל אותן עובדות הרלוונטיות למצבה, הרי שהיא לא הייתה מסכימה להיכנס לחדר הניתוחים, אלא רק לאחר שתתקבל אבחנה סופית בעניינה.
מניתוח העובדות וחוות הדעת שהוגשו לפיתחו של בית המשפט, נקבע כי השאלה העיקרית העומדת במחלוקת בין הצדדים הינה האם הסכמת התובעת לביצוע הניתוח הייתה הסכמה מדעת או שמא עסקינן במקרה של רשלנות רפואית הבא לידי ביטוי בביצוע טיפול פולשני במטופל ללא קבלת הסכמתו. לטענת התובעת, לא נאמר לה עובר לעריכת הניתוח כי האבחנה של הרופאים באשר למצבה היא אינה סופית וכי ישנו חשש שמדובר בגידול בעמוד השידרה אשר גורם לכאבים מהם הם סובלת.
לדידה, לו היה הצוות הרפואי מפרט בפניה את כל אותן עובדות הרלוונטיות למצבה, הרי שהיא לא הייתה מסכימה להיכנס לחדר הניתוחים, אלא רק לאחר שתתקבל אבחנה סופית בעניינה.
בית המשפט חוזר על ההלכה בעניין קבלת ההסכמה מדעת, לפיה על הרופאים המנתחים לוודא כי הוסברו למנותח כל הסיכונים הנלווים לעריכת הניתוח. כבר נקבע בעבר כי חריגה מחובה זו מהווה רשלנות רפואית אשר גורמת נזק לאוטונומיה של המטופל על גופו ומזכה אותו בפיצוי בגין נזקיו. בית המשפט עובר לבחון את נסיבות תביעת רשלנות רפואית דנן, כאשר בראש ובראשונה הוא בודק את טופס ההסכמה לניתוח עליו חתמה התובעת. בית המשפט מסיק כי הטופס האמור כללי ביותר באופן בו הוא מנוסח, כך שהוא מציין כי תוצאות הניתוח והסיכונים הטמונים בו הובהרו למטופלת, אשר הסכימה לביצוע הניתוח.
על פי פסק הדין, נוסחו של טופס ההסכמה האמור אינו עולה בקנה אחת עם דרישות החוק בנסיבות העניין, היות וקיימות דרישות סף שצריכות להתקיים בכל טופס הסכמה לניתוח. דרישות אלו לא מתקיימים בטופס ההסכמה נשוא תבית רשלנות רפואית דנן.
עוד נקבע כי הצוות הרפואי של בית החולים הנתבע לא הסביר לתובעת את חלופות הטיפול האלטרנטיביות העומדות בפניה. בית המשפט מקבל את טענותיה של הניזוקה ופוסק כי אילו היו מובהרות לה אפשרויות הטיפול החלופיות היא הייתה בוחרת בהן על פני הניתוח שבוצע בגבה בפועל.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט מסיק כי הצוות המנתח אחראי לנזקיה של התובעת ועל כן עליו לפצותה. לאחר ניתוח הנזקים שנגרמו לתובעת והערכת שיעורם הכספי, קובעת הערכאה המבררת כי יש לפצות אותה בסך של כשש מאות אלף שקלים.
לעיון בפסק הדין המלא – ראו ת.א 926/92
אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לעיון בפסק הדין המלא. 
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה