יוסף נולד בחודש
ינואר של שנת 2002, אך למרבה הצער נפטר עוד בהיותו תינוק ובטרם מלאו לו שנה וחצי.
בשם עזבונו ובשם אמו החד הורית, הוגשה תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד
שירותי בריאות כללית, האחראית על בית החולים בו אירעה הרשלנות הרפואית הנטענת.
כבר בהיותו בן
שלושה חודשים, החלו הקשיים הרפואיים של יוסף, וכך, מגיל 3 חודשים ועד פטירתו, הוא
הגיע למיון בית החולים לילדים 17 פעמים, ואושפז לא פחות מ-7 פעמים בשל מחלות שונות
שאובחנו אצלו. באשפוזו האחרון בבית החולים, ביוני 2003, אובחן, כי הוא סובל מגידול
ממאיר אשר התפשט החל מהצוואר דרך החזה והבטן ועד לאגן. הטיפול הכימותרפי שניתן לו
בניסיון להציל את חייו כשל, וכעבור עשרה ימים נתבשרה אמו כי הגרוע מכל אירע ובנה
הפעוט נפטר.
לטענת התביעה ניתן
היה לאבחן את המחלה ארבעה חודשים מוקדם יותר, בפברואר 2003, והאיחור באבחון הינו
תוצאה של רשלנות רפואית מצד אנשי הצוות הרפואי של בית החולים, שלא נתנו דעתם לבצע
בירור מקיף האם מדובר בגידול, על אף שהיו סימנים מעידים שחייבו זאת. כמו כן, נטען,
כי אילו הייתה המחלה מאובחנת במועד מוקדם יותר, לעובד היו סיכויים טובים יותר
לצלוח אותה.
 |
| רשלנות רפואית באבחון |
בית המשפט תחם את
הדיון ל-3 שאלות: א. האם אי אבחון הגידול בשלב מוקדם יותר נבע עקב רשלנות רפואית ?
ב. במידה וכן, האם אבחון מוקדם היה מונע את מותו של עובד ? ג. במידה וכן, מהו היקף
הפיצויים להם זכאים התובעים.
תשובתו של בית
המשפט על השאלה הראשונה (קיומה של רשלנות רפואית) הייתה חיובית. בית המשפט שאל
עצמו, האם לנוכח הממצאים שנתגלו בבדיקות המעבדה, המחלות מהם סבל עובד, וכל שאר
הנתונים, אבחנות הצוות הרפואי היו סבירות או שמא רופא אחר שהיה פועל בצורה סבירה
יכול היה לאבחן את הגידול בשלב מוקדם יותר. כאמור, הכרעתו של בית המשפט הייתה, כי
אכן ניתן היה לזהות ממצאים חד משמעיים לקיום הגידול ארבעה חודשים מוקדם יותר, ואי
הזיהוי עלה כדי רשלנות רפואית.
לגבי השאלה השנייה,
מצא בית המשפט, כי סיכויי ההחלמה מהמחלה ממנה סבל עובד הם בשיעור של 30%, וסיכויי
החלמה אלו נעלמו כליל לאור הרשלנות הרפואית שבאיחור באבחון. ממילא, המסקנה
המתחייבת היא שעל קופת החולים לשלם פיצויים בשיעור של -30% אחוז מסכום הנזקים של
העיזבון לאור אובדן סיכויי ההחלמה.
בשאלה השלישית של
חישוב היקף הנזק עקב קיומה של רשלנות רפואית, קבע בית המשפט את הסכומים הבאים:
800,000 ₪ על קיצור תוחלת החיים ועל הכאב והסבל, וכ-525,000 ₪ על אובדן כושר
ההשתכרות; אך מכיוון שנקבע כי קופת החולים צריכה לפצות את העיזבון בשיעור של 30%,
סכום הפיצויים שעליה לשלם יהיה כ-398,000 ₪.
תא
(ת"א) 157234-09
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה