אישה הגיעה בשבוע ה- 18 להליך הפלה מתוכנן וזה הסתיים בכריתת רחמה – בית
המשפט העליון קובע בערעור כי הייתה רשלנות רפואית בטיפול!
כאשר
ההריון עובר בצורה תקינה הוא אמור להסתיים בהולדת תינוק בריא, אך נראה כי המציאות
מוכיחה שאין זה כך תמיד ולעתים ישנן מצבים בהם העובר אינו מתפתח באופן תקין ומת
ברחמה של האישה ויש צורך לבצע הפלה יזומה כדי להוציאו החוצה.
צרו קשר עם עו"ד רפאל אלמוג - לחצו כאן
כיצד
הפלה מתוכננת בשל מות העובר בשבוע – 18 להריון מסתיימת בכריתת רחמה של האישה?
אורית
(שם בדוי) הגיעה לבית החולים כדי לעשות הפלה משום שהעובר בתוכה נמצא מת. אורית הייתה
בשבוע ה- 18 להריון כאשר בשל ניתוחים קיסריים קודמים הרחם היה מצולק והשליה לא
נמצאה במיקום הנכון, אלא בפתח היציאה של העובר.
לשם
ביצוע ההפלה השתמשו הרופאים בשיטת לאודון שבה מחדירים לתוך צוואר הרחם קטטר עם
בלון ומזליפים פיצוטין כדי לעורר צירים ולגרום לאישה לפלוט החוצה את העובר כאשר. תוך
כדי ההליך ניסו הרופאים להוציא את השליה אך התברר להם כי נוצר ברחם נקב אשר מחייב
ניתוח דחוף. בניתוח נמצא כי השליה דבוקה לשריר של הרחם ואורית סבלה מדימום מסיבי
אשר הוביל את הרופאים למצב של כריתת הרחם.
בית
המשפט המחוזי קובע כי לא הייתה רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי – הכיצד?
אורית
הגישה תביעת רשלנות רפואית ובה טענה כי השיטה שבחרו הרופאים לבצע את ההפלה לא
התאימה למצבה הבריאותי. שכן, העובדה כי עברה שני ניתוחים קיסריים ויש לה רחם
מצולקת הצריכה בדיקת אפשרויות של הפלה בשיטות אחרות אשר בהן היה סיכוי כלשהו להציל
את הרחם. כמו כן הרופאים היו צריכים לתת לאורית הסבר מעמיק יותר על ההליך הרפואי
ומשמעותו מה שלא נעשה בפועל.
 |
| רשלנות רפואית במסגרת הפלה יזומה |
מנגד
טען הצוות הרפואי בהתאם לחוות הדעת של המומחים מטעמו כי הרשלנות הרפואית היחידה
שניתן לייחס להם הוא במתן הפיצוטין לאישה עם רחם מצולקת, אך מעבר לזאת אורית קיבלה
את הטיפול הראוי תוך השגחה.
בית
המשפט המחוזי בהתייחסו לחוות הדעת הרפואיות של שני הצדדים קבע כי השימוש בפיצוטין
הוא תקין לשם זירוז הפלה גם במצב הבריאותי המיוחד של אורית, כמו גם השיטות האחרות
שהוצעו לשם ביצוע הפלה לא נמצאו טובות יותר.
עקבו אחרי בגוגל פלוס
בערעור
לעליון נקבע כי הייתה רשלנות רפואית - איך מסביר זאת בית המשפט?
אורית
הגישה ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בטענה כי לו היו משתמשים בשיטה
רפואית אחרת כן ניתן היה למנוע את כריתת הרחם.
בית
המשפט העליון מצא כי הייתה רשלנות רפואית כפולה מצד הצוות הרפואי: האחת – בכך שלא
ניסו הרופאים בבית החולים לנקוט בשיטות טיפול המתאימות למצבה של אורית, אלא בחרו
באופציה השגרתית ביותר ובכך הובילו למצב בו נכרת רחמה. השנייה - ההפלה נעשתה
מבלי שאורית הייתה תחת השגחה צמודה של רופא מומחה, כפי המקובל והמתבקש
במקרים כאלה.
בהתאם
לדברים אלו פסק בית המשפט העליון כי אורית תקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לה כאשר
התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שזה ייקבע את גובה הפיצוי המגיע לה.
מתוך
דברי בית המשפט העליון עולה כי חלק בלתי נפרד מחובת הרופאים הוא לנסות ולהציע
למטופל שיטות רפואיות שונות ולא לבחור את האופציה הנוחה והרגילה. יש להתייחס לכל
מטופל בהתאם למצבו הבריאותי הספציפי, כאשר במקרה והרופאים בוחרים בשיטת טיפול
מסוימת הם חייבים להשגיח על המטופל לכל אורך הטיפול באופן מקצועי ומלא.
ע"א
1069/96
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה