לאון נולד בבית החולים "שיבא" בשנת 1998 כשהוא סובל משיתוק מוחין ומפיגור שכלי חמור. לטענתו, נזקיו המולדים נובעים מרשלנות רפואית בלידה של הצוות הרפואי של בית החולים.
על מנת להוכיח את טענתו האמורה מגולל הניזוק את מסכת העובדות במסגרת כתב תביעת רשלנות רפואית בלידה שהוגש מטעמו, כמפורט להלן:
זו הייתה הלידה הראשונה של אימו, לאחר שהריון קודם הופסק בהפלה מלאכותית. היא הגיעה לבית החולים בשבוע הארבעים להריון כאשר היא שוקלת כשמונים ואחת קילוגרמים (גובהה היה כמטר ושישים סנטימטרים). עוד קודם לכן הגיעה היולדת לבית החולים ואושפזה עקב דימומים וגינליים, אשר הופסקו באופן זמני וחזרו בסמוך ללידה. מספר שעות לאחר הגעתה לחדר היולדות החל הצוות הרפואי להזריק לה חומר לזירוז הלידה ובהמשך אף נתן לה זריקת אלחוש אפידורלית. כעשר שעות לאחר מתן הזריקה הראשונה נמצאה היולדת בפתיחה מלאה, אולם חום גופה עלה וראשו של העובר היה במצב אלכסוני. במועד זה הוערך משקלו של העובר בכשלושה וחצי עד ארבעה קילוגרמים והוחלט ליילד את היולדת כשהיא על צידה. חומה המשיך לעלות והמוניטור אף העלה כי דופק העובר הינו מהיר מהנורמל. לאור ממצאים אלו הוחלט על חילוץ העובר בלידה מכשירנית.
שני ניסיונות לחילוץ העובר על ידי מלקחיים לא הצליחו, להיפך, הם גרמו לדחיפת ראשו של העובר במעלה תעלת הלידה. לאור זאת הוחלט ליילדו בלידת ואקום, אולם גם ניסיון זה נכשל ועל כן הורה הצוות הרפואי על ביצוע ניתוח קיסרי דחוף. גם ניתוח זה לא עבר בקלות והרופאה המיילדת נזקקה לעזרת שני רופאים אחרים אשר הפעילו לחץ על החלק התחתון של בטנה ההריונית של היולדת. משקלו של התובע עם לידתו היה קרוב לחמישה קילו והוא נולד במצב קריטי, כשהוא סובל מהנזקים שבגינם הגיש את תביעת רשלנות רפואית בלידה דנן.
על פי הטענות המשפטיות שעולות מתביעתו, חילוץ התובע היווה רשלנות רפואית בלידה שכן הצוות הרפואי לא ניהל את הלידה ברמת המיומנות הנדרשת ממנו, עובדה שגרמה לתשניק סב-לידתי (הפרעות באספקת החמצן לעובר) שהוביל להיווצרות נזקי התובע. זאת ועוד, לדידו, הערכת משקלו לא נעשתה באופן ראוי וכתוצאה מכך אופן הלידה לא תאם את משקלו. ודוק, לו היה הצוות הרפואי מעריך את משקלו באופן הולם, הוא כלל לא היה שוקל לחלצו בלידה טבעית ובלידה מכשירנית, אלא קובע כי יש לבצע ניתוח קיסרי כבר בתחילת הליך הלידה. לסיום, התובע טוען כי גם ביצוע הלידה המכשירנית עצמה עולה כדי רשלנות רפואית בלידה, שכן סוג המלקחיים שבו השתמש הצוות הרפואי לא עמד בסטנדרטים הרפואיים המקובלים בתקופה בה נולד.
בית המשפט פוסק כי נסיבות העניין הן דוגמא מובהקת להתנהגות רשלנית בנוגע להערכת המשקל של העובר. מהעדויות שנפרסו במהלך הדיון בתביעת רשלנות רפואית דנן עולה כי שלושה רופאים חשדו כי מדובר בעובר גדול מהרגיל, אולם למרות זאת הם העדיפו לילדו בלידה טבעית ומכשירנית במקום לאשש את חשדם על ידי הפניית היולדת לבדיקת אולטרא סאונד פשוטה.
בית המשפט מקבל את רוב טענותיו של התובע ופוסק לו פיצוי גבוה בסך של כארבעה מיליון שקלים, זאת לאור הרשלנות הרפואית המחפירה והנזקים הקשים שנגרמו לו בגינה.
לעיון בפסק הדין המלא – ת.א 1381/99
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה