איחור באבחון גידול בראש - האמנם רשלנות רפואית ?

מוטי, יליד שנת 1963, הגיש תביעת נזיקין לפיצויים בגין רשלנות רפואית בכל הקשור לאופן הטיפול בגידול בראשו, מסוג אקוסטיק נורינומה. הרשלנות הרפואית הנטענת, כללה את איבחון הגידול, הוצאתו שלא בשלמותו, ואיבחון מאוחר של צמיחתו מחדש.

         

תחילת השתלשלות האירועים הולכת אחרונה עד לשנת 1966, עת עבר מוטי תאונת דרכים קשה בגיל 3 שנים וחצי, שבעקבותיה הוא אושפז ונותח. כשנה לאחר התאונה, החל מוטי מתלונן על סחרחורות וכאבי ראש, והוא נשלח לבירור פסיכיאטרי. 

       

                                 יש לכם שאלה ? שאלו אותה בעמוד החברים ב  + google 
          

במהלך שנות ה-80, לאחר שסבל מירידה בשמיעה בצד שמאל, מחולשה כללית, מכאבי גב ועוד, פנה מוטי לרופאת המשפחה, שהפנתה אותו לביצוע טיפולים שונים, עד שלבסוף הוא עבר בדיקת CT שהעלתה כי הוא סובל מגידול בראשו. לאור זאת, נותח מוטי בשנת 1988, ולאחר הניתוח הוא נותר עם שיתוק מסוים בפנים ושמיעתו באוזן שמאל נפגעה. מוטי המשיך להיות במעקב, במסגרתו עבר בדיקות CT, ובשנת 1996, נתגלה כי הגידול בראשו צמח מחדש, ומוטי נותח שוב.

         

לטענת התביעה, הייתה רשלנות רפואית חמורה בהתנהלות בית החולים, שכן ניתן היה לאבחן את הגידול כבר בשלבים מוקדמים הרבה יותר, מה שהיה מאפשר לבצע כריתה מלאה ללא שתתרחש פגיעה כלשהי בעצבים, כפי שלמרבה הצער, אירע בפועל. עוד נטען, כי הרישומים הרפואיים היו לקויים וחסרים באופן קריטי, דבר שפוגע ביכולתו של מוטי להוכיח טענותיו בדבר רשלנות רפואית.

            

       

מנגד, מטעם בית החולים נטען, כי מאחר ומוטי סבל מכאבי ראש כבר מילדותו, ללא קשר כל להתפתחות הגידול, לרופאים היה קשה עד מאוד לאבחן את הגידול, שכן אחד הסימנים המרכזיים ביותר לאיבחון הגידול ניטל מהם. מעבר לכך, טוענת ההגנה, כי אפילו אם היו מזהים את הגידול כשהאותות המבשרים הראשונים עליו החלו להופיע, כשנה וחצי לפני האיבחון, עדיין אין הוכחה כי הגידול היה קטן יותר באופן משמעותי, וממילא אין אפשרות לומר שאיבחון מוקדם יותר היה מונע את התוצאות המצערות שהתרחשו בפועל.

          

בית המשפט לא קיבל את טענות ההגנה, וקבע כי דווקא מכיוון שמוטי עבר תאונת דרכים שגרמה לו לבעיות, הייתה חובה להתייחס לתלונותיו באופן זהיר במיוחד. זאת, בצירוף הרישומים הלקויים שאינם מתייחסים לעוצמת הכאבים מהם סבל מוטי, הביאו את בית המשפט להכרעה, כי היה מקום לבצע למוטי בירור נוירולוגי מעמיק כבר משנת 1981. כמו כן, מצא בית המשפט כי הייתה רשלנות רפואית בגילוי הגידול לאחר צמיחתו, וקבע כי ניתן היה לגדלותו כבר בשנת 1990.

         

בסיכומו של דבר, מצא בית המשפט כי הייתה רשלנות רפואית בגילוי הגידול הן לפני הסרתו, והן לאחר הסרתו, כשצמח מחדש.

          

בשאלות שיעור הנזק, קבע בית המשפט, כי מוטי יקבל פיצויים ע"ס כמיליון ₪ בגין הכאב והסבל שנגרמו לו עקב הרשלנות הרפואית, וכן פיצויים גבוהים בגין הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, בגין עזרת הזולת בעבר ובעתיד, בגין הוצאות רפואיות, ובגין הוצאות ניידות לעבר ולעתיד.

        

תא (י-ם) 1410/99