רשלנות
רפואית של בית החולים בכריתת רחמה של החולה הובילה לכך שהיא לא יכולה להרות וללדת,
ובית החולים יפצה אותה בכ-1.3 מליון ש"ח
נורית
אברהם (שם בדוי) הגישה תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד בית החולים האזורי
לגליל מערבי נהריה, וכנגד משרד הבריאות, בטענה כי טיפול רשלני במחלת הסרטן ממנה
סבלה, הוביל לכך שהיא לא תוכל להרות וללדת ילדים.
בשנת
1984 נולדה נורית, אך למרבה הצער נתגלה אצלה סרטן מסוג בירקט לימפובה כשהיא בת 4
שנים בלבד. השתלשלות האירועים של תביעת רשלנות רפואית דנן החלה בשנת 1988, עת הגיעה
נורית למיון בית החולים, לאחר שסבלה מכאבי בטן הולכים וגוברים. בבדיקות שעברה
במיון נמצא כי הבטן שלה תפוחה, ובבדיקה רקטלית נימוש גוש בקיר הקדמי של הרקטום.
במהלך
הימים הבאים עברה נורית בדיקות רבות, ביניהן בדיקת CT, ונוכח ממצאי הבדיקות
השונות הוחלט לערוך לה ניתוח מקיף לבדיקת הבטן. לאור ממצאי הניתוח, בוצעה לנורית
כריתת רחם, תוך השארת השחלות. אך צרותיה של נורית לא נסתיימו בכך, כפי הנטען בכתב
תביעת רשלנות רפואית שהגישה, שכן הגידול לא הוסר במלואו, ובמהלך תקופת החלמתה הוא
המשיך לגדול, כך שלא היה מנוס מלהתחיל בטיפול כימותרפי.
מאז
המקרה חלפו שנים רבות, ועתה כאמור, הגישה נורית תביעת נזיקין, בטענה כי הטיפול
שקיבלה בבית החולים היה רשלני. למעשה, נורית האשימה את בית החולים בכך שאופן
הטיפול שקיבלה לא היה בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת בישראל באותה עת.
מנגד,
בית החולים הכחיש את טענותיה של נורית כנגדו מכל וכל, כשהוא טוען שלא היה כל דופי
בטיפול הרפואי שהיא קיבלה, ויותר מכך, הוא עמד בסטנדרטים הרפואיים שהיו מקובלים
באותה עת, ובוודאי שלא עלה כדי רשלנות רפואית.
בחוות
הדעת של הרופא המומחה מטעם התביעה נקבע, כי היה אפשרי להגיע לאבחון של מחלתה של נורית
גם ללא כריתת איברים חשובים, וגם בשנת 1988, הייתה חובת התייעצות עם אונקולוג או
המטולוג, לפני ניתוחים להסרת גידולים.
מנגד,
מומחה מטעם ההגנה קבע, כי בזמן המקרה מקובל היה לבצע התערבות כירורגית מסיבית,
שכללה, בין היתר, גם כריתה מלאה של הגידול, ועל כן, הטיפול שניתן לנורית, לא רק
שהיה נכון, אלא שהוא אף הציל את חייה.
בית המשפט
הכריע כעמדת התביעה בשאלת רשלנות רפואית שטענה, וקבע כי לאור הממצאים והעדויות
שלפניו, ולאור הפרקטיקה הרפואית שהייתה נהוגה בשנת 1988 בישראל, לא היה מקום לערוך
לנורית ניתוח כה נרחב ועל אחד כמה וכמה, שלא היה צורך ואף לא הייתה תועלת בכריתת
הרחם שלה.
לאור
זאת, קבע בית המשפט, כי רופאי בית החולים הפרו את חובת הזהירות שהם חבו כלפי נורית
ופעלו ברשלנות רפואית, ועל כן על בית החולים לפצות את נורית בגין נזקיה.
בגין
הכאב והסבל שנגרמו לנורית לאור הניתוח המיותר, ובעיקר העובדה שהיא איבדה את יכולתה
להרות וללדת, פסק לה בית המשפט 700,000 ₪. בגין הוצאות לפונדקאות, פסק לה בית
המשפט 600,000 ₪. בגין הפסדי שכר נפסקו לנורית 70,000 ₪.
1820-05-09
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה