רשלנות רפואית בלידת תאומים

רופא קופת החולים לא יידע את יולדת התאומים בדבר אפשרויות הלידה העומדות בפניה וקופת החולים תפצה אותה בשל רשלנות רפואית ב-40,000 ₪

       

האם לדעתם עולה תיאור העובדות הבא כדי רשלנות רפואית בלידה ? מוזמנים להגיב.

             

בחודש מאי בשנת 1999 ילדה נעמה תאומים בבית חולים משגב לדך, לאחר שבמהלך ההיריון היא הייתה במעקב על ידי רופא של קופת חולים כללית.

          

אחד מן התאומים נולד בלידה נרתיקית, מאחר ובדיקות האולסטרא-סאונד שנערכו לנעמה בשבועות ה-35 וה-36 להיריון העלו כי הוא נמצא במנח רוחבי, ולמרבה הצער, הוא סבל משני מומים – הראשון, שיתוק בגפה השמאלית העליונה, שחלף במרוצת הזמן, והשני, פיגור שכלי.

   

עקבו אחרי המאמרים שלי בעמוד החברים של google +1

             

לטענת בני משפחתה, על בית החולים וקופת החולים לפצותם מכוח עוולת רשלנות רפואית, הן בגין מומיו של הבן, והן בגין העובדה שהצוותים הרפואיים השונים לא יידעו את נעמה לגבי דרכי הלידה האפשריות הרלוונטיות במצבה, ומכיוון שכך, הם שללו ממנה, למעשה, את האפשרות לבחור לעבור ניתוח קיסרי.

          

את טענותיהם בתביעת רשלנות רפואית בלידת התאומים, תמכו התובעים במומחה מטעמם שסבר, כי לאור התנאים בהם הייתה שרויה נעמה, הייתה חובה על הצוות הרפואי בבית החולים להציג בפניה את אפשרויות דרכי הלידה העומדות בפניה, ובכלל זאת אפשרות של ניתוח קיסרי. עוד טען המומחה, כי לאור תוצאות בדיקות האולטרא-סאונד שנערכו לנעמה בעת ביקורה האחרון במרפאה של קופת החולים, היה על רופאי הקופה לפרט בפניה על דרכי הלידה האפשריות.

         

       

מנגד, טענו קופת החולים ובית החולים במסגרת כתב ההגנה בהליכי רשלנות רפואית דנן, כי התנהלות הצוותים הרפואיים לא רק שלא עלתה לכדי רשלנות רפואית, אלא שהיא תאמה את הפרקטיקה הרפואית המקובלת. אף טענות אלו נתמכו על ידי מומחים, שקבעו כי דרך היילוד המקובלת והסטנדרטית במצבה של נעמה היא דרך הלידה הנרתיקית, וממילא, ביצוע הלידה, כפי שנעשה בפועל, היה ראוי, וללא כל סטייה מההתנהלות הרפואית הסבירה והמקובלת.

          

בית המשפט הגדיר, כי בנושא ההתרשלות יש רק שאלה אחת הנתונה במחלוקת ויש להכריע לגביה, והיא – האם הייתה מוטלת על הנתבעים החובה ליידע את נעמה אודות הדרכים הרלוונטיות לביצוע הלידה, בדגש על אפשרות של ניתוח קיסרי.

          

בית המשפט דחה את טענת הנתבעים, כי מאחר ובנסיבות המקרה, ביצוע לידה נרתיקית היה הסטנדרט הרפואי המקובל, לא ניתן לומר שבחירה בשיטה זו תעלה לכדי רשלנות רפואית, וזאת מאחר ולגבי שאלת ההסכמה החופשית מדעת, הנדרשת בחוק ובפסיקה, אין כל משמעות לשאלה האם הטיפול שניתן בסופו של דבר היה ראוי או לא. אין הכוונה כמובן, שעל הרופא ליידע את המטופל בדבר כל דרך טיפול אפשרית, אפילו והיא איננה נהוגה כלל בפרקטיקה הרפואית, אך כן יש חובה ליידע את המטופל אודות דרכי טיפול חלופיות.

    

הדרכים ליצירת קשר עימי - לחצו כאן

                 

בנסיבות המקרה, פסק בית המשפט, כי הייתה חובה על רופא קופת החולים ליידע את היולדת בדבר אפשרויות היילוד הקיימות, לרבות ניתוח קיסרי, ובתוך כך גם ליתן לה הסברים בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים בכל אחת מאפשרויות אלה, וזאת, על מנת שהיא תוכל לבחור בעצמה את דרך היילוד, ובכך למלא את דרישות החוק והפסיקה באשר לדרישת ההסכמה מדעת.

           

לאור זאת, ומאחר ולנעמה לא ניתנו הסברים כאמור, ממילא יש לקבוע כי הייתה רשלנות רפואית כלפיה, והסכמתה לא עלתה כדי הסכמה מדעת. אמנם, בית המשפט מצא כי לא התקיים קשר סיבתי בין התרשלות זו לבין המומים מהם סובל מועתסם, אך עדיין קופת החולים חויבה במתן פיצויים לבני משפחתה של נעמה, בסך של  40,000 ₪ בגין הפגיעה ברכיב ההסכמה מדעת ובגין הפגיעה באוטונומיה של נעמה.

        

תא (י-ם) 7471/05