מי מאיתנו לא נפצע אי פעם בביתו מחלקי זכוכית עקב התנפצות חפץ זכוכית כלשהו? ברוב המקרים מדובר בפציעות שטחיות שלא מצריכות פנייה לטיפול רפואי, אך לעיתים הפציעה עמוקה ועולה הצורך בתפירת החתך בבית חולים. מטבע הדברים חלקי זכוכית עשויים להיות קטנים ביותר והרופא נדרש להוציאם מהאיבר הנפגע. עולה השאלה האם רופא שכשל בהסרת כל חלקי הזכוכית מן הפצע אחראי ברשלנות רפואית?
בית המשפט פסק פיצויים בסך של כ-37,000 ₪ בגין רשלנות רפואית למטופלת שפנתה לבית חולים עקב חתך בכף רגלה משברי זכוכית, ורופאיה אשר תפרו את החתך לא איתרו את הרסיס והותירהו ברגלה. בית המשפט קבע כי הנתבע כשל בנקיטת אמצעי זהירות סבירים לאיתור הרסיס, ובכך הפר את חובת הזהירות כלפי המטופלת.
למה הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית ?
מעשה בגברת ישראלי שהגיעה לחדר מיון בבית החולים וולפסון, הוא הנתבע, לאחר שכף רגלה בחלקה העליון נחתכה מחלקי זכוכית של צנצנת דבש שנפלה על רגלה מארון בביתה, מה שהותיר ברגלה חתך באורך ארבעה ס"מ. רופאי חדר המיון ביצעו תפירה של החתך, והתובעת בו ביום שוחררה לביתה. כף הרגל הפצועה נותרה עם תפרים במשך עשרה ימים. לאחר הוצאת התפרים בבית החולים וולפסון המשיכה התובעת לסבול מכאבים ומדקירות בכף הרגל הפצועה, ובפרט בחתך עצמו.
לאחר כשנה וחצי התברר לתובעת להפתעתה הרבה כי בכף רגלה נותרה חתיכת זכוכית באורך 0.4 ס"מ בעומק 0.12 ס"מ, אשר לא הוצאה מאז יום התאונה ע"י הרופאים המטפלים בבי"ח וולפסון, ואי לכך נגרמה דלקת סביב האיזור בו נמצאה.
כחודשיים לאחר מכן אושפזה התובעת בבית החולים למשך שלושה ימים, נותחה בהרדמה מלאה והוצא מכף רגלה חלק הזכוכית הנותר. כשלוש שנים מאוחר יותר נותחה התובעת בשנית בוולפסון לצורך הוצאת עצב מכף הרגל הפגועה.
הוגשה תביעה כנגד בית החולים
התובעת הגישה כנגד בית החולים תביעת רשלנות רפואית לבית משפט השלום בת"א בטענה כי רופאי בית החולים התרשלו בטיפול בה, לא נקטו באמצעי זהירות וכשלו באיתור הרסיס אשר נותר ברגלה. לטענתה לו היו הרופאים פועלים כמצופה מרופא סביר ומוציאים את הרסיס מרגלה כבר ביום התאונה היה נמנע הצורך מביצוע שני הניתוחים שעברה, כאשר לאחר הניתוח השני סבלה מנימול וכאבים קשים בכף רגלה, ובמיוחד באיזור הבוהן השמאלית, כאבים אשר הסבו לה סבל והקשו עליה להירדם בלילה.
מנגד טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה ולא הוכחה כל התרשלות מצידו.
הנתבע טען בראש ובראשונה כי במהלך טיפול בחדר מיון במקרים כגון זה לא נהוג לערוך צילום אולטראסאונד כדי לאתר רסיסים נסתרים, ולא הובאה ע"י התובעת חוות דעת רפואית כלשהי אשר מוכיחה אחרת.
הנתבע הוסיף כי התובעת היא אשר התרשלה, וזאת בשל העובדה כי הפילה צנצנת זכוכית על כף רגלה והגדילה לעשות והתהלכה יחפה באיזור. נוסף על כך ציין הנתבע התרשלה התובעת בכך שלא פעלה לפי ההנחיות שניתנו לה ע"י הנתבע בתעודת חדר המיון, שם צויין מפורשות בין היתר כי עליה לסור לקופת חולים אליה שייכת, ואף התעלמה מהפנייתה לבדיקת אורתופד ע"י קופת חולים. כך שאף אם הייתה התרשלות מצד הנתבע, התובעת במעשיה ניתקה את הקשר הסיבתי בינה לבין הנזק הנטען.
עוד ציין הנתבע כי לתובעת בכל מקרה לא נגרם כל נזק ומקור הכאבים שחשה, הינו תוצאה ישירה של נפילת הצנצנת על כף רגלה.
מה קבע בית המשפט האם אכן מדובר ברשלנות רפואית והתובעת תקבל פיצוי ?
בית המשפט קיבל את התביעה וציין כי רסיסי זכוכית הינם פיסות קטנות ביותר אשר בלתי ניתן לראותן בעין לא מזוינת. אי לכך האחריות המוטלת על הרופא הינה אחריות מוגברת, ועל הרופאים המטפלים להשקיע את מירב ומיטב מאמציהם על מנת לאתר ולהסיר כל רסיס שנותר. במקרה הנוכחי הנתבע פטר עצמו מלבצע בדיקה מדוקדקת ומעמיקה כמו באמצעות אולטרא סאונד או צילום אחר לצורך איתור רסיסי ושברי זכוכית טרם תפירת הפצע. הדבר מעיד על התרשלות, שכן היה עליו לצפות כי מחדלים אלו עלולים לגרום לתוצאה עגומה. בית המשפט הדגיש כי גם אם בסופו של דבר היה כושל הנתבע מלאתר את הזכוכית היה עליו למצער להראות כי התאמץ וניסה לאתרה כדי למנוע סיכון זה.
בית המשפט אף דחה את טענות הנתבע, לפיהן נזקי התובעת והכאבים שגרמו לה לא נובעים ממחדליו אלא מהכוח שהפעילה צנצנת הדבש בזמן נפילתה על רגלה. בית המשפט ציין תוך דחיית עדותם של הרופאים מטעם הנתבע כי הגם כי ברור שנפילת הצנצנת על רגלה הסבה לתובעת כאבים כלשהם, ההגיון והשכל הישר מחייבים כי כאבים ברגל לאחר תקופה כה ארוכה של שנה וחצי לאחר הנפילה לא נובעים מעצם הנפילה עצמה, אלא מהטיפול הרשלני והלא מקצועי שהוענק לה ע"י הנתבע.
עם זאת קבע בית המשפט כי לתובעת אשם תורם לקרות הנזק החל מהעובדה כי זו היא אשר הפילה את הצנצנת על רגלה וכלה בעובדה כי לא פעלה בהתאם להוראות הרפואיות שקיבלה, מה שמביא להפחתת הפיצוי שיפסק לה.
לאור האמור לעיל מצא בית המשפט לנכון לפצות את התובעת בסכום של כ-37,000 ₪.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה