כמעט כולנו מבצעים בדיקות סקר תקופתיות, שכן ידוע לכול כי הן אחד הכלים היעילים המאפשרים אבחון מוקדם של מחלות, לרבות הסיכון להתרחשותן, ואף מאפשרות בחלק גדול מן המקרים להביא לשינוי במהלך המחלה וכך להאריך את חיינו. למרות זאת עלול לקרות שאדם שנבדק בבדיקות תקופתיות ונמצא בריא יחלה לאחר מכן, ונשאלת השאלה האם במצב בו מטופל לוקה בבעיה רפואית שלא אובחנה בבדיקות, אחראי הרופא ברשלנות רפואית?
תקציר האירוע
בימ"ש השלום בירושלים דחה תביעתו של אדם שטען כי רשלנות רפואית מצד הנתבעים באשר לאופן פענוחה של בדיקת מאמץ תקופתית שעבר הביאה לאי מניעתו של התקף לב שחווה כשנה לאחר מכן, התקף אשר הסב לו נזקים רבים. בית המשפט קבע כי לא הוכחה התרשלות מצד הנתבעים באופן פענוחה של הבדיקה, וכי הרופאים התנהלו בהתאם לסטנדרטים המקובלים באשר למתן המלצה בנוגע לטיפול הראוי בגורמי סיכון הקיימים אצל התובע.
עבר בדיקת מאמץ ונקבע כבריא קרדיולוגית
מעשה במר כץ העוסק בביטוח אשר נהג לעבור שנים רבות במרכז רפואי מדיטון בדיקות תקופתיות קרדיולוגיות, הכוללות גם מבחן מאמץ. ביום 22.10.03 עבר במכון בדיקה תקופתית בביצוע רופא ובהשתתפות טכנאית. תוצאתה של בדיקה זו בדומה לשנים עברו הייתה תקינה, ונקבע כי למר כץ אין בעיה קרדיולוגית. כשנה לאחר מכן עבר מר כץ התקף לב.
מר כץ הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לבימ"ש השלום בירושלים כנגד המכון הרפואי, הרופא שביצע את הבדיקה והטכנאית שהשתתפה בה, וטען כי הנתבעים התרשלו ולא פענחו נכון את בדיקת המאמץ שעבר, ואי לכך לא היפנו אותו לייעוץ אצל רופאים המומחים לקרדיולוגיה, ולא הורו לו לבצע בדיקות נוספות, מה שהיה מונע התקף לב שעבר כשנה לאחר מכן והסב לו נזקים.
מר כץ צרף לתביעתו חוות דעת רפואיות מהן עולה כי רופאי המכון טעו באי אבחנתם צניחה של המקטע ST בקירו התחתון הצדדי של הלב. לו הייתה צניחה זו מאובחנת, התובע היה מופנה לצנתור לצורך הרחבה של העורק, וכך היה נמנע התקף הלב. עוד נקבע בחוות הדעת כי הרופאים היו צריכים לדעת כי התובע הינו בסיכון מוגבר להתקף לב בשל היותו מעשן כבד מזה שנים רבות ובעל רמה גבוהה מאוד של כולסטרול בדם.
טענת הרופאים הנתבעים בנושא
מנגד הנתבעים הכחישו את הטענות, הגישו חוות דעת מטעמם וטענו כי הטיפול אותו קיבל התובע היה ללא רבב ועל פי הסטנדרטים המקובלים, ופענוח הבדיקה היה תקין. הנתבעים אף הוסיפו כי התובע קיבל את מלוא ההסברים הדרושים והרלוונטים בנוגע למצבו הרפואי והטיפול בו, ובכלל זה מידע על הסיבוכים והסיכונים הטמונים בכך, אך פעל שלא על פי ההמלצה שקיבל מהרופאים במכון, לא הגיע במועד לצורך ביצועה של בדיקה נוספת, ואף לא פנה לייעוץ רפואי אחר לבירור מצבו.
ביהמ"ש דחה את התביעה ואימץ את חוות הדעת של מומחה מטעמו שמונה לאור הפערים בין הצדדים. מומחה זה קבע כי צניחות המקטע ST אשר התגלו בבדיקה שעבר התובע במכון הרפואי לא היו בעלות משמעות, ואי אפשר היה להסיק מהן על בעיה קרדיולוגית אצל התובע. המומחה הדגיש כי קיימים מקרים רבים בהם בבדיקות כאלו מאובחנות צניחות אף גדולות יחסית, אך למרות זאת תוצאת הבדיקה נחשבת לתקינה.
דבריו של הרופא המומחה
המומחה אף ציין מפורשות כי אצל התובע אובחנה צניחה בשיאו של המאמץ, אך היא חלפה במהירות, בעוד שבקרב אנשים הסובלים מבעיות קרדיולוגיות הצניחה ממשיכה לכיוון החמרה ולא נעלמת. זאת ועוד גם כיוון הצניחה אצל התובע העיד על מצב תקין.
ביהמ"ש אף דחה את טענות התובע כי לא קיבל הסברים אודות מצבו, וקבע כי לתובע הוסבר ע"י הנתבעים שהוא מצוי בסיכון, וכי נדרש שישנה את הרגלי התזונה שלו, יפסיק לעשן ויעקוב אחר שומנים בדם, אך התובע בחר להתעלם מהמלצות אלו.
דבריו של בית המשפט הנוגע לרשלנות הרפואית
לאור זאת קבע ביהמ"ש כי לא הייתה התרשלות מצד הנתבעים באשר לאופן פענוחה של בדיקת המאמץ, והם פעלו על פי הסטנדרטים המקובלים באשר למתן המלצות לצורך הטיפול בגורמי סיכון אצל התובע, שבכל מקרה לדעת המומחה, אינו סובל כיום מבעיה או נכות קרדיולוגית.
פסק דינו של בית המשפט
ביהמ"ש אף הדגיש מפורשות כי אף לו הייתה מוכחת התרשלות, והיה מוכח כי הנתבעים שגו באופן פענוחו של מבחן המאמץ כתקין, עדיין לא הוכח כי התקף הלב היה נמנע, ומשכך בכל מקרה אין קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת ע"י התובע לנזק שנגרם. לדעת המומחה מטעם ביהמ"ש גם אילו היו הנתבעים קובעים כי בדיקת המאמץ לא הייתה תקינה, הם בכל מקרה לא היו צריכים לשנות את ההמלצות שקיבל מהם התובע בנוגע לירידה במשקל, עיסוק בפעילות גופנית וכו', ואף לא היה דרוש כי התובע יופנה לצנתור לב שבכל מקרה לא היה מביא למניעתו של התקף הלב וכי תעקות לב אובחנה אצל התובע רק חודשיים טרם אירוע הלב.
ת"א 10721-06 כץ נ' מדיטון רשת מרכזים רפואיים בע"מ ואח'
ניתן ביום 3.3.13
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה