פעמים רבות מגיעים מטופלים למוקד חירום או לקופת חולים ומתלוננים על בעיה שגרתית ושכיחה כגון כאב בטן או כאב ראש. ברוב המקרים אכן מדובר בבעיה קלה, והמטופל מבריא לאחר שמקבל טיפול סטנדרטי. עם זאת ייתכנו מצבים בהם לכאורה המטופל סובל מכאב שגרתי ורגיל, אך לאמיתו של דבר מצבו מורכב בהרבה ונדרש היה טיפול מיוחד. נשאלת השאלה האם רופא הבודק חולה הסובל מתלונה שגרתית, ובעיקר ילד, אשר אינו יודע בהכרח להצביע על מקורו המדויק של הכאב חייב לבדוק חלקי גוף נוספים גם ללא תלונה ישירה לגביהם? והאם רופא שלא עשה כן ונגרם למטופל נזק גוף שהיה עשוי להימנע ע"י בדיקה מתאימה יהיה אחראי ברשלנות רפואית?
תקציר האירוע
בימ"ש השלום בירושלים קיבל תביעת רשלנות רפואית של ילד אשר נאלץ לעבור כריתת אשך וקבע כי רופאי הנתבעות התרשלו בכך שלא ערכו בדיקה של אשכיו של הילד בשני ביקוריו אצלו עת התלונן על כאב בטן. בית המשפט קבע כי העדר בדיקה דרושה מעביר את נטל הראייה לנתבעות להוכיח כי לא התרשלו, אך הן לא עמדו בו.
למה לא נבדקו אשכיו של התינוק ?
מעשה ב-ש' יליד שנת 2000 אשר בהיותו בן כשנתיים וחצי בחודש מאי 2003 החל לחוש כאבים חזקים בבטנו. הוריו הבהילו אותו למרפאת מתר המופעלת ע"י הנתבעת 1. במרפאה נבדק ע"י רופא אשר איבחן כי לש' תפליט בגרונו, והוא קיבל מרשם לטיפול אנטיביוטי.
למחרת היום משלא חלפו הכאבים בבטנו נלקח ש' ע"י אימו למרפאת קופ"ח כללית, הנתבעת 2, שם נבדק ע"י רופאה ששללה דלקת בגרון, והוא שוחרר לביתו לאחר שהרופאה המליצה לסור לחדר מיון אם הכאבים ישובו. בשני הביקורים בהם נבדק ש' לא בדקו הרופאים את אשכיו במסגרת הבדיקה הרפואית שערכו לו.
לאחר הפוגה של יומיים בכאביו הובהל ש' שנית למרפאה של קופת החולים כללית עקב כאבים, שם בדקה אותו רופאה אחרת שהבחינה כי בשק אשכיו משמאל קיימים כאבים ונפיחות, וש' הופנה על ידה באופן דחוף לבית החולים שערי צדק, שם איבחנו הרופאים תסביב האשך. ש' נותח אך לרופאים לא היתה ברירה אלא לכרות את אשך שמאל ולקבע את אשך ימין.
הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית של צוות הרופאים
על רקע זה הגישו ש' והוריו לבימ"ש השלום בירושלים תביעת רשלנות רפואית כנגד מתר וקופת חולים כללית בטענה כי שני הרופאים שבדקו את ש' התרשלו, מכיוון שלא ערכו בדיקה של אשכיו הן כשהגיע למתר והן בביקור הראשון בקופ"ח כללית, ובשל התרשלותם נאלץ ש' לעבור כריתה של האשך כמה ימים לאחר מכן. התובעים צרפו חוות דעת מומחה רפואי מטעמם, לפיה, פעוטות בגיל התובע אינם מסוגלים להצביע על מוקד הכאב באשך, ולכן התלונה מפיהם היא על כאבי בטן. אי לכך במצב כזה נדרש כי הרופא יערוך בדיקה של האשכים, מה שלא התבצע במועד במקרה דנן.
הרופאים מכחישים !
מנגד הכחישו הנתבעות את המיוחס להן, צרפו חוות דעת מטעמן וטענו כי באופן התנהלות הרופאים לא דבק רבב, ולאור התלונות של ש' בשני ביקוריו לא נדרשו בדיקות נוספות על אלו שבוצעו.
מתר הוסיפה כי בהיותה מוקד לרפואה דחופה על אחת כמה וכמה כי אין לדרוש ממנה לבצע בדיקות אשכים בכל פעם שילד מתלונן על כאב בטן. בנוסף טענו הנתבעות כי תסביב אשכו של ש' התרחש רק בסמוך למועד בו הגיע ש' לביה"ח, ולראיה ההפסקה בכאביו עד ליום בו הגיע למיון, כך שבכל מקרה אין קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לכריתת האשך.
ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע כי לדעת כל המומחים הרפואיים שהעידו בפניו במצב בו מתלונן המטופל על כאבי בטן חייב הרופא לבדוק גם את אשכיו, ולפיכך רופאי הנתבעות התרשלו משלא ביצעו בדיקה כזו.
בית המשפט קיבל החלטה
ביהמ"ש ציין כי מדובר בבדיקה שהינה באופן יחסי קצרה, ומעבר למישוש והסתכלות אינה דורשת שימוש במכשירי עזר. עוד ציין ביהמ"ש כי קביעת סטנדרט אחר למוקד רפואה דחופה ולמרפאה קהילתית אינה ראויה בנסיבות המקרה.
לעניין הוכחת הקשר הסיבתי בין אי עריכת בדיקת האשכים לבין נזקי התובע קיבל ביהמ"ש את דעת התובעים כי עצם אי ביצוע בדיקות אשכים מצד שני רופאי הנתבעות מעביר את נטל השכנוע אל הנתבעות להוכיח כי אף לו היו עורכים הרופאים בדיקות אשכים לא היה בכך לשנות את התוצאה ולמנוע את כריתת האשכים שעבר התובע.
ביהמ"ש קבע כי קביעת הקשר הסיבתי קשה שכן קיימת מצד אחד סמיכות בזמנים בין תחילת כאבי הבטן בפעם הראשונה לבין תהליך כריתת האשך, וקשה לקבוע כי זוהי מקריות בלבד, אך מנגד קיימים קשיים בקביעה זו בעיקר כי הכאב חלף למשך יומיים לאחר שני הביקורים בצורה שאינה מוסברת.
לפיכך קבע ביהמ"ש כי בשל העברת נטל השכנוע לנתבעות הן אלו אשר היו צריכות להראות כי אין קשר סיבתי בין התרשלותן לבין נזקי התובע, ומכיוון שלא לא ניתן לומר בדרגת הסתברות של למעלה מחמישים אחוזים מה התרחש בפועל הן לא עמדו בנטל זה.
אי לכך הן אחראיות לנזקי התובע המסתכמים בסכום של כ-200,000 ₪.
ת"א 6218-05
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה