יום רביעי, 25 בדצמבר 2013

האם הוזרק למטופלת החיסון הנכון?

כאשר אדם מגיע לקופ"ח לצורך קבלת חיסון כלשהו הוא סמוך ובטוח כי יקבל את החיסון הנדרש וכי האחות או הרופא אשר מזריקים לו את החיסון יתעדו כהלכה את פרטי החיסון, כדי שבמידת הצורך ניתן יהיה להתחקות אחר החיסון שקיבל. נשאלת השאלה האם במקרה בו מטופלת קיבלה חיסון כלשהו, ולמרות זאת התפתחה אצלה בגוף תגובה שאותה החיסון נועד היה למנוע, ואף פרטי החיסון לא תועדו כהלכה, האם ניתן לומר כי קופ"ח אחראית ברשלונת רפואית?


בימ"ש השלום בפ"ת קיבל בחלקה תביעת רשלנות רפואית של מטופלת אשר טענה כי אחות קופ"ח הזריקה לה חיסון שגוי במקום חיסון אנטי די וקבע כי אמנם לא הוכח כי המטופלת קיבלה את החיסון הלא נכון, אך העובדה כי אחות קופ"ח טעתה בתיעוד חלק מפרטי החיסון מהווה הפרתה של חובת הזהירות אותה חבה קופ"ח למטופליה ומהוה רשלנות. 

מעשה בד' אשר סוג דמה הכיל גורם H.R שלילי


בהיותה בהריונה השני היא עברה בדיקת מי שפיר, ולאחריה נדרשה לקבל חיסון שהינו פסיבי הקרוי אנטי די. מדובר בחיסון הניתן לנשים הרות שסוג דמן מכיל גורם H.R שלילי  על מנת למנוע ריגוש במערכת החיסונית שלהן כתוצאה מחדירת דמם חזרה מהעובר שהינו בעל H.R חיובי.

אם נוצר ריגוש כמתואר הדבר עלול בהריונות הבאים להביא לתקיפה של תאי דמו של העובר אם הינו בעל H.R חיובי עד מותו. החיסון ניתן כאשר יש סיכון רב לדמם מהעובר כמו בשליש האחרון להריון ואחרי לידה או בדיקת מי שפיר כמו במקרה של ד'. 


מה היתה הבעיה באותו חיסון שקיבלה המטופלת?


ד' קיבלה את החיסון בחודש מאי 2001. האחות תיעדה את פרטיו, כולל שמו של היצרן שהינו CHIRON ומספר האצווה במחשב קופ"ח, וד' קיבלה מסמך ובו הפרטים שהוקלדו. בחודש אוגוסט ילדה ד' בן בריא. עם זאת בבדיקה שנערכה לאחר לידתה הסתבר כי בדמה חל ריגוש שהיה ברמה באופן יחסי גבוהה, ריגוש אותו החיסון אנטי די אמור היה למנוע.

ד' אשר תמהה כיצד קרה הדבר פנתה למשרד הבריאות וצרפה את פרטי החיסון, ואז התברר לה כי לא קיים בפנקס רשימת התכשירים חיסון אנטי די אשר יוצר ע"י חברת CHIRON. גם בבירור מול החברה עצמה הסתבר כי היצרן CHIRON מעולם לא ייצר חיסוני אנטי די. 

הוגשה תביעה משפטית כנגד קופת החולים


ד' פנתה לקופ"ח לצורך בירור העניין, והתשובה שנמסרה לה היתה כי חלה טעות בהקלדת האחות את שם היצרן, והחיסון שניתן לה אכן היה אנטי די, והוא אותר לאור מספר האצווה שלו. עם זאת קופ"ח לא יכולה היתה למסור ל-ד פרטים בנוגע למלאי החיסונים שהיו קיימים במרפאה ביום החיסון כיוון שלא נשמר תיעוד כזה. 

ד' הגישה תביעת רשלנות רפואית כנגד קופ"ח, ובה טענה כי החיסון שניתן לה כלל לא היה  כלל מסוג אנטי די, אלא תכשיר מסוג אחר שמיוצר ע"י היצרן CHIRON. לשיטתה, אחות קופ"ח התרשלה כשנתנה לה חומר אחר,  ואי לכך נגרם אצלה ריגוש ברמה גבוהה במערכת החיסונית מה שיסכן את הריונותיה הבאים.

התובעת אף טענה כי התרשלות קופ"ח באה אף לידי ביטוי בדרך בה נוהל ותועד המלאי של החיסונים ברמתה של המרפאה. לנוכח התרשלות זו לא קיימת אופציה לודא את טיבו של החומר שהוזרק לה באופן בו יוסרו מליבה הספקות בנוגע להשלכות הזרקת חומר זה. ד' טענה אף כי יש להעביר לנתבעת את נטל הראייה לאור התיעוד הלקוי והכלל הדבר מדבר בעדו. 

מהם הטענות?


מנגד טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה שכן האפשרות, לפיה לתובעת ניתן חיסון נכון, ואחות קופ"ח הקלידה נכון את מספר האצווה, אך טעתה בבחירתו של שמו של היצרן מתוך האפשרויות במחשב, הינה הרבה יותר סבירה מהאפשרות השנייה, לפיה אחות קופ"ח הקלידה מספר אצווה של החיסון הנכון שכלל לא היה לפניה, אך בפועל הוזרק על ידה לתובעת חיסון אחר שיוצר ע"י CHRON  שאינו מייצרת כאמור חיסוני אנטי די. הנתבעת אף הוסיפה כי השגיאה שנערכה ע"י האחות בהקלדתו של שמו של היצרן לא מהווה התרשלות.

מה טען בית המשפט? האם המקרה יוצא מן הכלל?


ביהמ"ש קיבל את התביעה בחלקה. ביהמ"ש קבע כי אכן גרסת הנתבעת לאורה אחות קופ"ח טעתה ברושמה את שמה של החברה שייצרה את החיסון, אך לא טעתה במספר האצווה של התכשיר הינה סבירה ומתקבלת יותר על הדעת מגרסת התובעת, לפיה שמה של החברה המייצרת הוא הנכון, ולפיכך סביר יותר כי החיסון שניתן לתובעת היה החיסון הדרוש מסוג אנטי די. 

עם זאת קבע ביהמ"ש כי הנתבעת עצמה מודה כי היתה טעות מצידה בהקלדתו של שמו של היצרן. עקב הטעות לא קיימות דרכים לברר כיום ובצורה ודאית איזה חומר הזריקה האחות לתובעת, אלא נותרו רק הנחות והשערות בנוגע לכך. דבר זה נובע מהדרך בה בחרה הנתבעת לערוך את ניהולו של מלאי החיסונים אצלה ברמתה של המרפאה.

מדובר בטעות שאינה קלה, ואי לכך מהווה התרשלות. החובה לנהל רישום של פרטי תכשירים רפואיים נובעת מחובת הזהירות אותה חבה קופ"ח למטופליה, ואף קבועה בחוק. אי לכך קבע ביהמ"ש כי לתובעת נגרמה טרחה עקב הצורך לערוך בירורים בנוגע לטיב החיסון, חרדה ואף עוגמת נפש רבה הנובעת מכך שתיאלץ לשאת את הספק כל חייה, ולפיכך זכאית לפיצוי. 

לתובעת נפסק פיצוי בסך 35,000 ₪. 

ת"א 5759-06 מזרחי נ' מכבי שרותי בריאות
ניתן ביום 3.12.09

אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה